משנכנס אדר, האביב קרב, השדה מתחיל להתעורר מתרדמת החורף ומרבה צמיחה, מרבה שמחה.
ערוגות חדשות מתמלאות שתילים צעירים של קולורבי, חסה, פטרוזיליה, שמיר כוסברה וסלרי, מחליפות ערוגות שנקטפו במהלך החורף והוכנו מחדש לטובת שתילות העונה.
בין החורף לאביב מקווים להפוגה קלה בגשמי הברכה שתאפשר להכין ערוגות חדשות להמשך עונת השתילות.
ובינתיים גשם של כרוביות. מחלקת המצליבים קטפנו השבוע שפע גדול במיוחד של כרוביות נהדרות. לכרובית מקום של כבוד, צמח הכרובית גדול ביחס לירקות אחרים ועל כן מגדלים אותו במרווחים גדולים יחסית. כך לדוגמא במטר אחד של ערוגת כרובית נשתול חמישה שתילים ואילו במטר אחד של ערוגת קולורבי ניתן לשתול פי חמישה, כלומר עשרים וחמישה שתילים.
הכרובית רגישה ויש לנהוג בה בעדינות ולשמור עליה כמו אתרוג. כאשר הכרובית הקטנה מתחילה לבצבץ מבין העלים הגדולים יש להגן עליה מפני חשיפה ישירה לשמש אשר עלולה לגרום לשיזוף לא רצוי. אנו נוהגים לכופף עלה ענק אחד על מנת שיכסה את הכרובית הצעירה ויגן עליה. את הכרובית הבוגרת נקטוף כאשר תגיע לגודל אופטימלי שהוא פחות או יותר גודל כף יד ממוצעת. פספוס של יום או יומיים בקטיף והכרובית עלולה לברוח.
רוצה פרחים. אף על פי שניתן לאכול גם את גבעולי ועלי הכרובית, אנו צורכים בעיקר את התפרחת של הצמח ועל כן בערבית נקראת הכרובית "זהרה" (פרח). ואם בפרחים עסקינן, בימים אלו אנו נהנים מכלניות אדמוניות חינניות המגיעות מגן הבית השמח והפורח בקיבוץ הרדוף. כך יצא ששלחנו הבוקר להרדוף משלל פרחי הכרובית שהנצו בשדה ובצהרים קבלנו משלוח חוזר של זרי כלניות מלבבות. זה מה שנקרא שיתוף הפעולה פורח.
סופ"ש נעים ומלא פרחים
מהמשק