שבועיים לשבועות, החום עולה ובשדותינו תחת השמש מבשילים הביכורים.
מקטיף לקטיף, ואנחנו קוטפים כל יום, עולה יבול הקישוא הבהיר והקישוא הכהה. הדלעת היפנית ודלעת הערמונים כבר הגיעו לגודל מרשים וזקוקים לעוד טיפה חום בטרם יגיעו להבשלה מלאה. בין צמחי האבטיח, המלון והפקוס כבר חנטו פירות ראשונים ומערוגות הבמיה כבר טעמנו אצבע מחודדת חלוצה.
לצד הצמחים הבוגרים כבר ניתן להבחין בנביטות יפות בין שורות הלוביה והארטישוק הירושלמי והשבוע כבר שתלנו מחזור ראשון של ייחוריי בטטה מתוקה.
בשונה מירקות אחרים אותם זורעים ישירות בשדה או שותלים כשתיל אשר התפתח מזרע, את גידול הבטטה מתחילים מייחורים. הייחורים הם למעשה גבעולי בטטה שנחתכים למקטעים קצרים של כ 25 ס"מ ובתנאי לחות שולפים שורשונים לבנים קטנים אשר מתארכים לעומק האדמה ובהמשך הצימוח יתעבו ויהיו לבטטות.
הייחורים הצעירים, מגיעים אלינו בטרם התחילו להשריש ועל כן מרגע זה ועד שיעמיקו שורש באדמה, יש לשמור על רטיבות גבוהה בסביבתם. אנחנו נוהגים להרטיב כהוגן בעזרת צינור ולכסות בבדים ספוגי מים אותם מרטיבים מחדש מידי מספר שעות. כעבור יום או יומיים כבר ניתן להבחין בשורשים חלקים בני ס"מ אחד וכעת יש להעביר את הייחורים לביתם החדש שבערוגות השדה.
לא פשוט להיות ייחור צעיר ללא בית שורשים להזנה ישירה בשדה הפתוח בימים החמים. מראה הערוגות הצעירות המעולפות בחום היום יעורר תמיד דאגה בלב החקלאי, אך כעבור מספר ימים ואותו מספר השקיות, מתרחש הפלא וסימני לבלוב ראשונים בצורת עלים צעירים ושלוחות ניכרים בשטח ואפשר לנשום לרווחה.
בהמשך הצימוח, מתארכים הגבעולים ובמהרה משתרכים, משתרגים ומכסים את השטח בעלווה ירוקה וצפופה ואגב אכילה, תחתיה קבור מטמון ורדרד ומתוק.
איחולי קליטה קלה, מהירה ומוצלחת לבטטה.
אביב חמים ונעים
מהמשק