לקראת סוף ותחילת שבוע גשומים, מופעי עננים וקשתות מקשטים את השמיים ועל פני האדמה שדות מלאים כל טוב ו"החיטה צומחת שוב"…
השבוע ציינו את ראש חודש שבט שמקור שמו מן המילה האכדית שַׁבָּטוּ שפירושה "מַכֶּה". יש הסוברים שהכוונה היא לגשם הכבד המכה וניתך בחודש זה לארץ. סברה אחרת מייחסת את שם החודש למילה "שבט" במובן של מקל או ענף דק, כמו בפתגם "חושך שבטו שונא בנו", המסמל את הניצנים על ענפי האילנות בחודש חגם. אנו החקלאים מסתפקים בגשם בעיתו ונשמח לוותר על מכות הגשם ומכות בכלל ושנדע בשורות טובות.
בין הקשתות, כשהגשם בכל זאת מכה, רצים לתפוס מחסה בין ערוגות התותים המקורות. שם יבול הפרי המתוק ממשיך לעלות ופרט לקטיף יש לנקש עשבים, לקטום שלוחות סוררות ולנקות עלים שהתיישנו ומכבידים על הצמחים.
מן האילן. בתפוזים עוברים מהזנים הטבוריים אל השמוטיים, באבוקדו הצטרפו אל האטינגר גם הזנים עם הקליפה העבה יותר הפוארטה וההאס. בין תפוחי העץ הכירו את הסאן דאונר, תפוח עץ אדום מתוק, טרי ועסיסי שנקטף בימים אלו בתנאים לא פשוטים על גבול הצפון במטעי קיבוץ ברעם שבגליל העליון.
שבת חורפית שקטה וטעימה
מהמשק