כזו קטנה, וכול כך הרבה שמות לה
מוֹשִׁית הַשֶּׁבַע – הוא השם המחודש של חיפושית מוכרת זו. על שום שבע הנקודות השחורות שעל גבה. (כשכנפיה נפרשות מסתבר שיש לה 8 נקודות. 2 נקודות נושקות זו לזו ונראות כאחת, בכנפיים סגורות. ניתן לראות זאת בתמונות המצורפות).
שם מדעי: Coccinella septempunctata – מילולית: "ארגמנית שבע הנקודות"; מכונה "פרת משה רבנו" . מושית השבע היא מין המושית הנפוץ ביותר באירופה ומן החיפושיות המוכרות ביותר בעולם.
מדוע לחיפושית שמות כה רבים?
היא מועילה מאד לחקלאות, ולכן תרבויות חקלאיות תמיד כיבדו אותה בשמות נאים:
צרפתית: “החיה של האל הטוב", רוסית: “פרה-קטנה של האל",
אנגלית: “ציפור הגבירה"- Lady Beetle/Ladybird., גרמנית: “חיפושית-מרים
משמותיה ביידיש: "משה-רַבֵּנוס-קיִעלע" ("קיעילע" היא 'פרה צעירה, עגלה צעירה') – השם שתורגם לעברית- כ"פרת משה רבנו". "סוּסוֹן משה רבנו" משה-רַבֵּנוס-פערדעלע" ("פערדעלע" – סוס קטן, סוסון').
"משה-רַבֵּנוס-בְּהֵמהלע" (ביידיש המלה העברית בהמה פירושה 'פרה' או 'חיה' בכלל).
סימני היכר:
במשפחת חיפושיות זו מספר מינים המסווגים לפי מספר הנקודות שנע בין 2 ל 13.
למושית צבע אדום בוהק, אך לעיתים גם נוטה לכתום ובהיר יותר.
מבנה גופה חצי כדורי, בגודל 8-5 מ"מ, הרגליים הקטנות מקופלות בשעת מנוחה והתעופה מתחת הגוף.
תזונה ותועלת לחקלאות:
ניזונה בעיקר מכנימות עלים, אך גם ביצים של חרקים שונים, ובכך משמשת משמיד מזיקים טבעי לחקלאות.
המושית היא טורפת הניזונה בעיקר מכנימות עלים שמזיקות לגידולים חקלאיים; במשך חייה מסוגלת נקבת מושית השבע לאכול כ-6,000 כנימות ובכך היא מסייעת לחקלאות . זחל יחיד של החיפושית מסוגל לטרוף
כ-2000-400 כנימות בתקופת התפתחותו.
אמצעי הגנה
אם המושית מותקפת היא תיפול ארצה, תתחזה למתה, ותפריש
נוזל צהוב הדוחה בריחו חרקים אחרים.
צבעיה המושכים תשומת לב הם בעצם צבעי אזהרה.
גלגול החיים:
חיפושית בעלת גלגול מלא: ביצה- זחל- גולם- חיפושית בוגרת וחוזר…
המושית מטילה את ביציה כשהן ניצבות בקבוצות על צדם התחתון של
העלים, על צמחים הנגועים בכנימות. לביצים גוון צהבהב,
אורכה של הביצה כ-1 מ"מ.
הזחלים בוקעים מהביצים ומתחילים לטרוף זחלים קטנים של כנימות.
הזחל הבוגר שאכל והתפתח דיו נצמד לעלה או משהו בסביבתו, כולל
צינורות השקייה, ומתגלם. הגולם כתום. מן הגולם תבקע החיפושית הבוגרת.
משך חיי החיפושית שנתיים עד שלוש.
היא פעילה בשעות היום בעונת החורף, אביב וסתיו.
כשעונת האביב תמה מתעופפת החיפושית עם הרוחות לכיוון הרים גבוהים;
הר החרמון, מרון ועוד, שם הן מעבירות את הקיץ, לרוב במושבות
גדולות. את עונת החורף החיפושיות מעבירות בתרדמה מתחת לאבנים.
החיפושיות מנווטות לפי השמש.
למה דווקא בפסח?
לא בגלל הייחוס למשה רבנו, שנובע מתוך הליכה בעקבות הכבוד שבטאו
השמות השונים שהוענקו לחיפושית זו בשפות רבות.
אבל יש סיבה! בפסח קל למצוא את החיפושית החביבה, בכול שלבי חייה-
האביב הוא עונה אידיאלית לחרקים, הכנימות מתרבות, ובעקבותיהן היצע המזון למושית מדרבן אותה להתרבות.
ניתן לראות חיפושיות, זחלי חיפושית וגלמים, ולעיתים אפילו את החיפושית הבוגרת בוקעת מקליפת הגולם, כולה טרייה וחדשה! פסח בהחלט עונה מתאימה לצפות במושית ובגלגול חייה!
צבעיה הבולטים של החיפושית- צבעי הזהרה
צבעי אזהרה או צבעים אפוסמטיים (משמעות apo:הרחק sematic:לסמן/כוונה) הם צבע גוף בולט של בעל חיים שנועד להרחיק בעלי חיים אחרים. בעלי חיים מסוימים משתמשים בצבעי אזהרה, המעידים לעתים קרובות על ארסיות, במטרה להרחיק טורפים פוטנציאלים. בדרך-כלל מדובר בצבעים בולטים כמו כתום ואדום בוהקים על רקע שחור, שמבליטים את בעל-החיים הארסי ומפרסמים את רעילותו, ובכך מונעים הן את תקיפתו על ידי טורפים
צבעיה הבולטים של מושית השבע מעידים על טעם מריר- ומזהירים בעלי חיים אחרים שלא כדאי לטרוף אותה.
אם המושית מותקפת תפריש נוזל צהוב דוחה בריחו.
|
צבע בולט- מושך תשומת לב, לכן המושית וצבעיה משמשים בעיצוב של מוצרים שונים, ומופיעים בפרסומים שונים. כולל פרסום גדול שהיה תלוי בכביש המוביל מהמושב וצפונה, שקידם מכירת בתים בבניה בשכונה חדשה שהייתה בבניה…
|