ימים גשומים ובוציים. הירקות בשדה אוהבים את תנאי העונה החדשים ומרגישים רעננים וחיוניים מתמיד.
בשעה טובה אפשר לסגור את הברזים ולעצור את ההשקיה, מי יתן ולא נצטרך לפתוח אותם שוב עד האביב.
בשבוע שעבר התחלנו לקטוף לפתות נהדרות מהערוגה שנזרעה לפני כשלושה חודשים. הלפת היא ירק נפלא, עשירה בויטמין C וסיבים תזונתיים אך אינה זוכה ליחסי ציבור טובים כמו אחיה ואחיותיה בני ובנות משפחת המצליבים בהם קולורבי, כרובית, ברוקולי וצנונית.
אז לכל מי שתהה מה אפשר לעשות עם לפת טרייה, מצרפים מתכון ללפת כבושה עם סלק או בעיראקית עתיקה – "מחללה".
"מחללה" – לפת כבושה עם סלק
רכיבים:
4 לפתות
2 סלקים
4 כוסות מים
4 כפיות גדושות מלח גס
אופן הכנה:
מרתיחים את המים, מוסיפים את המלח ומערבבים עד שמתמוסס.
כאשר המים מתקררים לטמפרטורת החדר, חותכים את הלפתות והסלקים לפרוסות, מסדרים בצנצנת מעוקרת ומוסיפים את המים עד שיכסו לחלוטין את תכולת הצנצנת.
סוגרים היטב את הצנצנת (סבתא הייתה מוסיפה שקית בין המכסה לתכולה למען שיפור האטימה) וממתינים כשבוע.
המעדן מוכן כאשר הלפת סופגת את צבע הסלק ונצבעת בוורוד, אחרי הפתיחה יש לשמור בקירור.
בתיאבון ולבריאות
מהמשק