ממתי הרצון לגדל אורגני, וכיצד הפכה הכוונה למציאות
רקע
משק מספר 1 במושב כפר יהושע, עבר כמה ידיים בהיסטוריה שלו. בשנות השישים נרכש על ידי מנחם ויעל בר, הורי. אבי בן המושב, גדל במשק השכן. המשק בו גדל הועבר לאחיו הצעיר.
אני בת ממשיכה במשק, מאז שהחלטתי עם בעלי לשעבר, מיכאל בן צבי, שאנו בוחרים לעסוק בחקלאות ונשארים במושב. שנינו בני המושב. היינו סביב גיל 30. גידלנו ירקות וילדים . שנינו צמחונים, ובחרנו לגדל ירקות, ולא להיכנס לענפי החי. החלוקה הייתה מסורתית- הוא בשדה, ואני קודם כול בבית עם הילדים, ומגיעה לעבוד במשק במידת האפשר.
מעבר לאורגני
הבחירה לעבור לגידול אורגני הייתה מתוך מודעות סביבתית.
מגיל עשרים ומשהו נמשכתי לכול פיסת מידע על הבעיות בשימוש בחומרי הדברה.
ראיתי שינויים במושב שלי – תוך כמה שנים , בין שנות השישים לשנות השבעים ירד המגוון הביולוגי בשדות המושב, ומרבית פרחי הבר, שהיו אהובים עלי מאד, נעלמו מהנוף, ומשולי השדות.
נחשפתי לספר- האביב הדומם – שפורסם בארצות הברית, ותורגם גם לעברית, שמתאר את שרשרת הפגיעה בסביבה על ידי חומרי ההדברה.
כשהתחלנו לעסוק בגידול ירקות, זה היה שונה ממה שהייתי מורגלת בגינת הירק הביתית, שאתה גדלתי לאורך כול שנותיי במושב. שם לא נהגנו להשתמש בחומרי הדברה.
פתאום היה טרקטור עם מרסס, שעבר מעל הירקות. לא הרגשתי טוב לגבי זה.
זה הרגיש לי לא נכון.
חיפשתי כיוון שיתאים לתפיסה הסביבתית שלי – והבנתי שמה שנכון לי יהיה לעבור לחקלאות אורגנית. עברו כארבע שנים מאז שהתחלנו לגדל, עד שמצאנו את הדרך שתתאים לנו ותאפשר לעסוק בחקלאות באופן ידידותי יותר לסביבה. מן ההתחלה עבדנו רק בשוק המקומי.
למדנו על קיום המודל של גן שוק- Market-garden. על פי מודל זה החקלאי מגדל תוצרת למכירה ישירה לצרכן, דבר המאפשר להתפרנס מחקלאות לא מתועשת. כיוון זה פרושו גידול מגוון רחב של ירקות ופירות בו זמנית, כדי לספק אותם לאנשים המעוניינים לאכול תוצרת אורגנית.
ביקרנו אצל אנשים שהאמינו בתפיסת עולם זו. (שלמה אילן, אז בכרי דשא ורומה צור באמירים, זכרם לברכה).
עלינו רגל לקיבוץ שדה אליהו, אל מריו לוי, שגידל ירקות אורגנים בהיקף גדול, וזכינו שמריו ילווה אותנו אישית בשנים הראשונות. היינו צריכים למצוא אפיקי שיווק בעצמנו.
במושב שלנו עדיין שיווקו את התוצרת בצורה מרוכזת דרך ארגון תנובה, בגלגול הישן שלו.
את המעבר ואת העונה הראשונה של גידול ושיווק תוצרת אורגנית עשינו ב-1983, בסתיו אותה שנה כבר גידלנו בהיקף משמעותי, ויצאנו לדרך,עם משלוחים עד בתי הלקוחות.
זכות מייסדים שמורה למיכאל בן צבי. גם אם בהמשך נפרדו דרכינו – המשק, עם הגלגולים שעבר, חייב תודה למיכאל בן צבי, שלמעשה הקים אותו במו ידיו, ובנה את התבניות שמשמשות אותנו עד היום: תכניות גידול, אפיקי שיווק, ציוד ומבני משק.
הוא התמסר במשך יותר מעשור, עם ראש פתוח, והרבה השקעה בלימוד, להקמת המשק האורגני. אלו היו שנים של ניסוי וטעייה. הכרות עם חלוצים בתחום.
מיכאל עקב אחר הנעשה בארצות הברית, ובאירופה, קרא ספרים, וחיפש מה ניתן עוד ללמוד.
אלו היו שנים של עניין, תחושת חלוציות. והרבה סיפוק.
מיכאל היה מעורב גם בפעילות ציבורית בהתנדבות, וייסד את הביטאון לחקלאות אורגנית, במסגרת הארגון האורגני שקם באותן שנים.
תודות נוספות מגיעות כאמור כבר- למריו לוי – מייסד הארגון לחקלאות אורגנית, שליווה אותנו שנים רבות, עם ניסיונו ועצותיו, והגיע למשק לעיתים קרובות כשעשינו את צעדינו הראשונים.
לשלמה אילן ז"ל שהאמין בדרך זו וחיזק אותנו, לחיים אבירם ז"ל- מדריך חקלאי ואיש יקר, שליווה גם הוא את שנותינו הראשונות. והיו נוספים – כדוגמת משה זאבי המדריך. ואחרים שקצר המקום מלפרט.