שעות אור
יום השווין חלף עבר לו וכעת הימים כבר ארוכים יותר מן הלילות. בשבוע הקרוב שושן פורים, עלייה חדה בטמפרטורות ומעבר לשעון קיץ.
על פני האדמה, אחרי מערכת גשם קצרה אך אינטנסיבית שפקדה את שדותינו, מכינים את השטח, למרות הבוץ, לבואם של שתילי הדלעות, החציל, הפקוס והקישואים.
התנאים שנוצרו בימים אלו בין גשם כבד לחום כבד, מזכירים שבעבר נהגו הפלאחים לנעוץ את זרעי הדלועים באדמה בסמוך לגשמים המשמעותיים האחרונים לעונה. הדלעת והאבטיח צמחו כגידול בעל, ללא השקיה, המסתמך על עתודות המים שנאגרו בשכבות הקרקע הנמוכות אליהם העמיקו הדלועים את שורשיהם.
מאז, גדלה האוכלוסייה והחקלאות עברה ועוברת התאמה לצרכים המשתנים. את הדלעת והאבטיח משקים בצינורות טפטוף וזני הצמחים עוברים "השבחה" לצורכי טעם, נוחות ומסחריות. משך הגידול התקצר, הדלעות גדולות יותר, לאבטיח אין גרעינים והוא כבר לא חייב להיות ירוק מבחוץ ואדום בפנים, הוא מגיע גם בצהוב ובכתום, לפעמים גם בחורף וכבר ראינו אבטיחים מרובעים ויעילים שתופסים הרבה פחות מקום במכלי האחסון.
גם החקלאות האורגנית חשופה לצרכים המשתנים וגם אנחנו עושים שימוש בזנים חדשים ובטכנולוגיה מודרנית אך ההשתדלות היא לצמצם לאורך הדרך את הפגיעה בסביבה ולהמשיך לגדל מזון טרי ובריא היונק מן השורשים העמוקים תוך שמירה על פוריות האדמה גם למען הדורות הבאים.
פורים שמח ואביב פורח
מהמשק